<h1>סידור רבינו סעדיה גאון</h1>
<h2>דף ז:</h2>
ומברכות המצוות ברכת הנישואין. כשישא בן-ישראל בת-ישראל צריך לכתב לה כתובה, ומאסף מנין אנשים ומקדש אותה בכוס יין והדס אם אפשר למצאם, ומברך ב' א' ה' א' מ' הע' בורא פרי הגפן ואחריה בורא עצי בשמים ואח"כ מברך ברוך אתה ייי אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות על ידי חופה וקידושין ברוך אתה ייי מקדש ישראל. [אח"כ הוא אומר] אריסת לי ומקודשת לי אנתי פלוניתא בת פלוני לדילי אנא פלוני בר פלוני בהדין כסא ובמה דאית ביה [ויהיה בו דבר מכסף] ובהדא כתובה ובמה דכתיב בה. אח"כ הוא לוקח את הכתובה בידו ומוסרה לאשה ואומר סבי כתובתיך בידיך דתיעלין בה לרשותי כדת משה וישראל.
ואם לא הזדמנו עשרה אנשים בכתובה או בקידושין מותר בשני עדים, ורק שבע ברכות בלבד אין מברכים אלא בעשרה.
<h2>דף ח.</h2>
ובבית חתונה אומרים נברך לאלהינו שהשמחה במעונו, כך אומר המברך וכך עונים האחרים. ובתפלה שבשביל בעל הבית הרחמן יברך את החתן ואת הכלה ואת השושבינים שביניהם. ואם יש עשרה אנשים מברכים שבע ברכות והן בורא פרי הגפן ובורא עצי בשמים ואח"כ ב'א' ייי אלהינו מלך העולם שהכל ברא לכבודו. ב'א' ייי אלהינו מלך העולם יוצר האדם. ב'א' ייי אלהינו מלך העולם אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עד עד ב' אתה ייי יוצר האדם. שוש תשיש ותגל עקרה בקבוץ בניה לתוכה בשמחה ב' א' י' משמח ציון בבניה. שמח תשמח רעים אהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם ב' א' ייי משמח עמו בירושלם. ב' אתה ייי אלהינו מלך העולם אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה אהבה אחוה גיל ורעות ורנן מהרה אלהינו ישמע ייי אלהינו מערי יהודה ומחוצות ירושלם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול מצהלות חפות חתנים ממשתה נערים ומנגינתם ב' א' ייי משמח חתן וכלה. הא מכשטא והא מצלחא ישמח חתן בכלה וכלה תשמח בחתן בבנים ובבנות בעושר ובנכסים בבנים עושי תורה מקימי מצות בישראל. אלה הן הברכות ביום הראשון של החתונה אם היו האנשים עשרה, אבל מן היום השני עד סוף החתונה יראה, אם נמצא ביניהם מי שלא שמע עדיין שבע ברכות בחתונה זו, מברכים בנוכחותו שבע ברכות, ואם לא אין מברכים אלא אשר ברא ששון. וכל סעודה שהכין החתן בתוך החודש הראשון ואמר "זה משום החתונה", מברכים בנוכחותו אשר ברא ששון ושמחה, ואם לא אמר "זה משום החתונה" אין מברכים אלא שהשמחה במעונו. וכל סעודה שהכין החתן עד שנה אחרי החתונה ואמר "זה משום החתונה", מברכים בנוכחותו שהשמחה במעונו, ואם לא אין מברכים אלא כרגיל.
<h2>דף י:</h2>
והפחות ממה שצריך לכתב לה בכתובה כ"ה דרהם לבתולה וי"ב דרהם וחצי לחוזרת כלומר ללא-בתולה.
